ביסודו של פסח שני הקרב ובא עלינו לטובה, יש להתבונן ולעיין טובא, כי הנה לא מצינו כזאת בכל מצוות התורה, שמי שנאנס - אפילו בדבר מצוה - ולא עלתה בידו לקיים מצוה בזמנה, שינתן לו זמן שני לקיימה, והלא אותם טמאים לנפש אדם שלא הקריבו את הפסח במועדו - אנוסים היו, שנתעסקו במת מצוה, או נושאי ארונו של יוסף היו, (כמבואר בסוכה דף כה.) ועל כגון דא אמרו חכמנו ז"ל שהאונס רחמנא פטריה, ומדוע אפוא באה התורה בציווי מיוחד של הקרבת פסח שני בי"ד באייר, כהזדמנות שניה וחוזרת לאותם שנמנע מידם מחמת אונס לעשותו ולהקריבו בי"ד בניסן.
"בראש חדש ניסן צריך להזכיר, ראש ראשי חדשים הזה" (מסכת סופרים פי"ט), חידוש נפלא טמון בברייתא זו. פשוטו של מקרא בא לציין את חדש ניסן כראש למניין החדשים, וכן הוא בתוספתא (ר"ה פ"א ה"ג) "כיצד לחדשים, אין מתחילין למנות אלא מניסן, שנ' החדש הזה לכם ראש חדשים". אמנם בברייתא זו דמ"ס, התעטר ראש חודש ניסן בעטרה נוספת, "ראש לראשי החדשים". ננסה לטבול את הקולמוס ביערת הדבש של חידוש זה.
"מי גילה רז זה לבני, שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר 'גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו', עושי דברו - והדר לשמוע". (שבת פח.) הן זה הוא רז אמיתי, גילו לנו את דברו ועדיין סודו כמוס מאיתנו. בעמדנו בבית הכנסת לאחר קריאת פרטי הדינים ותילי התלים של הלכות חמורות, נוכל לנסות להטות אוזן בהשמע קול העם בריעו - "נעשה ונשמע", ונגלה לנו הרז.
ריש ירחא דאדר מעוטר בשתי עטרות, "באחד באדר משמיעים על השקלים" (שקלים פ"א) "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (תענית כט). ושבת שמברכין בה את החודש גנוז בה סודו של צירוף זה.
"וידבר משה אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
מאמרים הנקראים ביותר
הרשמה לקבלת גליון במייל
