ביסודו של פסח שני הקרב ובא עלינו לטובה, יש להתבונן ולעיין טובא, כי הנה לא מצינו כזאת בכל מצוות התורה, שמי שנאנס - אפילו בדבר מצוה - ולא עלתה בידו לקיים מצוה בזמנה, שינתן לו זמן שני לקיימה, והלא אותם טמאים לנפש אדם שלא הקריבו את הפסח במועדו - אנוסים היו, שנתעסקו במת מצוה, או נושאי ארונו של יוסף היו, (כמבואר בסוכה דף כה.) ועל כגון דא אמרו חכמנו ז"ל שהאונס רחמנא פטריה, ומדוע אפוא באה התורה בציווי מיוחד של הקרבת פסח שני בי"ד באייר, כהזדמנות שניה וחוזרת לאותם שנמנע מידם מחמת אונס לעשותו ולהקריבו בי"ד בניסן.
ובאו בזה בספרים הקדושים ביסוד גדול ונוקב, אשר מן הראוי כי יהיה יסוד זה, נר לרגלי כל אחד ואחד, ובפרט ללומדי התורה, צעירים וגם בוגרים, באשר הם:
אותם טמאים לנפש אדם, אשר לא עלתה בידם להקריב קרבן הפסח במועדו, לא ויתרו לעצמם, ולא ישבו בהשקט אחרי שנאנסו בטומאתם, אלא באו בבקשה ובטענה אלימתא, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו" (במדבר ט, ז). וכי מפני שנאנסנו ולא הקרבנו את קרבן הפסח במועדו, לכן יגרע חלקנו מקיום המצוה הגדולה הזאת?!
כי באמת יכלו אותם טמאים לנפש להסתפק במצווה שהיתה בידם, בהתעסקותם במת מצוה או בנשיאת ארונו של יוסף, ומכח האי דינא של "אונס רחמא פטריה", היה סיפק בידם כביכול לוותר על קיומה של אותה מצוה נשגבה של הקרבת הפסח.
אך הם לא ויתרו, הם לא הסתפקו באמתלאות ותירוצים של אונס וכדומה, אלא באו בטענה של "למה נגרע", וביקשו שיזרק דם הפסח בידי כהנים טהורים, והם יאכלוהו בטומאה, וכאשר באו בדברים עם משה ואהרן, ידעו הם היטב שלא נשנתה פרשה של הזדמנות חוזרת באף אחת ממצוות התורה, אך למרות זאת הם לא ויתרו ולא שקטו, אלא בקשה ותחינה נרגשת היתה בפיהם: למה נגרע?!... אף אנחנו חפצים בקיומה של מצוות הקרבת הפסח, וכי מפני שאנוסים היינו נפסיד את יקרת שגב קיומה של מצווה קדושה ונעלית זו.
ועל כך, על טענה זו היוצאת מן הלב, על טענת "למה נגרע", נתגלגלה זכות על ידי זכאי, ובאה התורה בציווי מיוחד של "הזדמנות חוזרת", וניתנה להם ולדורות אחריהם האפשרות לקיים מצוה זו בשנית, ולהקריב את הפסח ביום ארבעה עשר באייר.
דברים מאלפים אלו הינם יסוד נפלא לכל מבקש ה', אשר אף אם נאנס האדם - יום אחד או שעה אחת - ולא עלתה בידו לקיים מחשבת ליבו, אם בעמל התורה, ואם בתפילה כראוי, וכהנה בשאר מצוות ה', אשר בצוק העתים מזדמן לו לאדם אונס בכמות או באיכות. אם אך יבוא לעצמו בטענה של "למה נגרע", ולא יסתפק באמתלת האונס והדומה לו, כי אז יפתחו לו שערי שמים, ותינתן לו מלעילא הזדמנות חוזרת, הזדמנות שניה של התרוממות והתעלות חדשה ומחודשת בעבודתו את ה' יתברך, כאשר תחפוץ נפשו להעפיל לפסגת הר האלקים.
זמן קיץ בריא ומבורך לכל בני התורה, ולכל בני ישראל הדרים בעיר הזאת, ה' עליהם יחיו.