Get Adobe Flash player

הרב יעקב שמשון שפירא שליט"א
ראיתי את מאמרו הנפלא של הרב מרדכי עמנואל על זמן הביעור של פירות שביעית, ורציתי להעיר נקודה אחת. והיא שבמאמר הובא בשם הר"ש שאם ידוע שזמן הביעור מוקדם מפסח צריך לבער קודם. ומהצעת הדברים נראה שהפוסקים שנקטו לבער בער"פ וכדומה, חולקים על הר"ש, ונראה מזה שלהלכה לא נוקטים כדעת הר"ש.
ועל זה באתי להעיר שהר"ש אינו יחיד בדבר זה, שהרי גם הרע"ב (שביעית ט, ח) נקט כן, ובפאת השולחן (כז, יא) הביא את דברי הר"ש להלכה ולא הביא חולק ע"ז, וכן נקט המהרי"ל דיסקין (בשו"ת סו"ס כז). וכ"נ מהחזו"א (טו, ה). וגם בדרך אמונה (פ"ז סקנ"ד) לא הביא שיש מי שחולק ע"ז, וע"ש שהביא שכ"ד הרדב"ז.
ואף שהרמב"ם סתם ולא כתב את חידושו של הר"ש - משמע במהר"י קורקוס (ז, יא) שגם הרמב"ם סובר כהר"ש, וכ"נ מהחזו"א הנ"ל. ואף אם נימא שהרמב"ם חולק - אחר שהפאת השולחן והמהרי"ל דיסקין פסקו כהר"ש איך אפשר להחליט שאין הלכה כמותו. [וע"ע במשמרת השביעית להגרמ"מ קארפ (פי"ט הע' 34) שכתב "צ"ע למעשה כהיום שידוע שכלו הענבים מן השדות הרבה קודם פסח אם משתנה זמן הביעור"].
ומה שיש מביאים שהחזו"א נהג והנהיג בער"פ (כמבואר בקונט' סדר השביעית) – א"א להוכיח מזה, אא"כ נמצא עדות שגם בזמן החזו"א כבר היה רגיל לכלות בשבט, והיה ידוע זאת לחזו"א.
וגם ממנהג העולם אין להוכיח, שהרי כל עוד לא התפרסם שהמציאות השתנתה היה צריך לבער בער"פ כמבואר בברייתא, ומה שהעולם ממשיך לנהוג כמו שלימדוהו רבותיו בעבר למרות שנעשה שינוי, אינו מוכיח שכך הדין.
ושלחתי שאלה זו קמיה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א וז"ל השאלה "לכ' מרן שר התורה שליט"א במש"כ בגמ' שזמן ביעור ענבים של שביעית בערב פסח כתבו הר"ש והרע"ב דהיינו בסתם אבל בידוע הכל לפי מה שידוע, והובא בפאת השולחן ובמהרי"ל דיסקין, ובדרך אמונה (פ"ז ס"ק נד) [ושם הובא שכ"ד הרדב"ז והחזו"א], ולא הובאה דעה חולקת. ובכמה חוברות הובא שלאחרונה התברר שבזמנינו הענבים כלים מהשדות לפני חודש ניסן, וכן אמרו רבני ביהמד"ר להלכה בהתיישבות. [ובשנת תשס"ט פורסם שכלו הענבים בשבט]. ויש שכתבו שלמרות זאת המנהג לעשות הביעור בער"פ, ואמרו שגם מרן החזו"א נהג כן. ואיני יודע אם שינוי המציאות כבר היה בזמן החזו"א. ועתה אחלה פני מרן שליט"א להשיבני דבר האם צריך להקדים את הביעור של היין של שביעית או לעשותו בער"פ?".
והשיב מרן שליט"א בזה"ל "הכל לפי הענין" וכוונתו שתלוי אם אכן כך המציאות, שע"ז אומרים 'הכל לפי הענין', אבל אם הדין מוחלט וקבוע שצריך לבער בער"פ בכל מקרה ודאי ל"ש לומר ע"ז 'הכל לפי הענין'.
תשובת הרב מרדכי עמנואל שליט"א
יישר כוח על ההשגה. והנה, יעויין במאירי פסחים נב, שכתב שחכמים שיערו בענבים עד פסח של מוצאי שביעית, אלא שאם היו מאוחרים מהם במקומות שהזכרנו אוכלים על סמך שלהם. עכ"ל. מפורש שרק מאחרים את זמן הביעור לאחר פסח ולא מקדימים. ועוד מה שהביא הרב י"ש שפירא שליט"א בשם רשכבה"ג המהרי"ל דיסקין שהוא פוסק כהר"ש, שאם כלה לפני פסח חייב לבער את הענבים והיין כבר אז, לדעתי, כוונת הגריל"ד הפוכה, אלא כוונתו כדעת המאירי. דהנה זה לשון המהרי"ל בסימן כז אות לז: אוכלין בתמרים עד הפורים... ובענבים עד הפסח של מוצאי שביעית. במה דברים אמורים בסתם, אבל בידוע אוכלים עד שכלו... ובענבים עד שיכלו בכל הארצות הנ"ל. והנה פסקי המהרי"ל דיסקין מסתמכים בזה על דברי הגמרא בפסחים נג ע"א שאוכלים עד שיכלו דליות של אבל [ראה רש"י שהכוונה לאבל כרמים בעבר הירדן], ומבאר המהריל"ד שבענבים אוכלים בכל הארץ על סמך מה שנשאר בעבר הירדן, דהיינו שאוכלים אפילו ביהודה וגליל, והחידוש שאוכלים אם נשארו שם ענבים לאחר הפסח וזמן הבעור לא הגיע. [וזה לא כדרך אמונה שלמד שדליות של אבל כלות בפסח, וע"פ זה קבעו חכמים את המועד של פסח]. אמנם המהריל"ד לא מתייחס כלל לדעת הר"ש שיש להחמיר לפני פסח לבער. ולא ייתכן שכוונתו לדעת הר"ש, כי היה לו לפרש זאת שאפילו לפני פסח שייך ביעור ביין בידוע שכלה. ועוד שהרי שבאות לז מראה הגרלי"ד שדין ענבים שונה מדין ביעור שאר פירות שהוזכרו באות ל"ה, ואילו לפי הר"ש דין ענבים ודין שאר פירות שווה. אם כן המנהג לבער יין בפסח הוא כדעת המהרי"ל דיסקין, וכן הורה החזון איש בסדר שביעית שמבערים בערב פסח, ולא הזכיר החזו"א את דעת הר"ש שהחמיר לבער בידוע לפני פסח. ודעת הריבמ"ץ היא לבער אחר הפסח.
ומה שהשיב הגר"ח קניבסקי שליט"א 'הכל לפי העניין' אולי כוונתו שהביעור נקבע לפי המציאות המורכבת של הביעור, והשואל הזכיר דעת המומחים שכבר כלה, והגרח"ק מעורר שמי אמר שהמומחים קובעים לפי מה שקבעו חז"ל, דייתכן שאינם מתחשבים במה שמצוי במאורות של החיות, כמפורש בחזו"א שביעית טו, או אינם יודעים האם כלה בעבר הירדן, לכן 'הכל הרי נקבע לפי העניין' של הביעור, ודברי המומחים אינם מוציאים מדברי חז"ל שהביעור בפסח.