Get Adobe Flash player

מדור שיח ההלכה עוסק בהלכות תורניות ובסוגיות הדורשות ביאור ובירור מעמיק. במדור, מאמרים הקשורים לכל טווח הנושאים החל מהלכות מעשיות לכל יום ועד לבירורים ועיונים בדינים השייכים לזמן שבית המקדש קיים.

ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה (במדבר ט"ו כ')
שיעור הפרשת חלה בברכה הוא חמשת רבעים קמח (יו"ד שכ"ד א'), וכיון שיש לנו ספק מה השיעור המדויק לכן מק"ג ומאתיים עד שני ק"ג ומאתיים חמישים גרם נוהגים להפריש בלא ברכה.

המשך קריאה: מאי עדיף לקיים מצווה בלא ברכה, או לא להתחייב כלל? (יד)

יש לדון בגדרי בגד המחייב בציצית, האם דווקא בגד המיועד להגן על האדם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים מחויב בציצית, או שגם בגד המיועד לשם כבוד או לשימושים נוספים מחויב בציצית.

המשך קריאה: בגדרי שם בגד המחויב בציצית (יד)

את הפסוק "אתה הראת לדעת - כי ה' הוא האלקים - אין עוד מלבדו" מפרש רש"י בפרשת ואתחנן הראת. כתרגומו "אתחזיתא", כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם ז' רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי לכך נאמר "אתה הראת לדעת".

המשך קריאה: מתן תורה והגילוי של "אתה הראת" (יג)

גמ' נדרים ח. ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלוקי ישראל והלא מושבע ועומד הוא ואין שבועה חלה על שבועה וכו', הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית ע"כ.

המשך קריאה: האומר אשכים ואשנה פרק זה (יג)

מנהג בני ישראל להיות נעורים בליל שבועות, ומנהג זה מביא לדון אם צריך או אפשר לברך בבוקר ברכת התורה, ואכן טורחים לצאת יד"ח מאחד שישן, או שסומכים על השינה ביום בערב שבועות, עכ"פ ברכת התורה נעשית לנושא, ומשתדלים לצאת יד"ח על הצד היותר טוב, ואפשר שיש כאן דבר מכוון שיוזכר במיוחד חיוב ברכת התורה ויתחזקו לקיימה.

המשך קריאה: בדין ברכת התורה (יג)