Get Adobe Flash player

כאן נביא מאמרים בנושאי השקפה, מוסר וערכי התורה ועולמו ברוחני של האיש היהודי. המאמרים יעסקו בתובנות הנדרשות לצורך ההתעלות הרוחנית שאנו כה שואפים אליה, בתוכן הפנימי שעלינו להכניס בקיום המצוות, בהכרה של הקשר שיש בין הקב"ה לכל אחד ואחד מעם ישראל.

"קדושים תהיו..."
במדרש רבה (כד, ח): רבי אבין אמר תרתין (בא לדרוש מש"כ כאן "קדושים תהיו" ולקמן פרק כ, ז "והתקדשתם והייתם קדושים"), רבי אבין אמר, משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים, מהם נזירים (פרושים מהיין) ומהם שכורים, לעת ערב בא ליתן שכרם, נתן לשכורים שני חלקים ולנזירים חלק אחד, אמרו לו אדונינו המלך לא כולנו שמרנו כאחד, מפני מה אתה נותן לאלו שני חלקים ולנו חלק אחד. אמר להם המלך אלו שכורים הן ודרכן לשתות יין, ולפיכך אני נותן לאלו ב' חלקים ולכם חלק אחד. כך העליונים לפי שאין יצה"ר מצוי בהם קדושה אחת, שנאמר "ובמאמר קדישין שאלתא", אבל התחתונים לפי שיצר הרע שולט בהם הלואי בשתי קדושות יעמדו. הה"ד דבר אל וגו' והתקדשתם...".

המשך קריאה: "קדושת ישראל" - חומר וצורה (יג)

"ויחן שם ישראל נגד ההר" – וברש"י: "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". הרישא של דברי רש"י ידועה היא ומפורסמת, תנאי הוא בנתינת התורה שאינה ניתנת אלא לכלל ישראל כולו כאחד, ושלימותה של תורה אינה אלא באחדות ישראל, כאיש אחד בלב אחד. אמנם גם בדברי רש"י אלו תקף מאמרם ז"ל, "כל כמה שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם". וטעימה זו של דבש וחלב מורגשת היא דוקא בסיפא של הדברים.

המשך קריאה: ברזא דאחד (יג)

בימים אלו אשר אנו סופרים ספירת העומר, ומצפים ליום שבו עמדו רגלנו ורגלי אבותינו כנגד הר סיני לקבל את תורת ד', רבים מעמלי התורה מתבוננים ושואפים לקנות את מ"ח הקנינים שהתורה נקנית בהם המבוארים במשנה באבות (פרק ו'). והנה כאשר חפצים להשקיע במ"ח הקנינים יש לחקור ולברר מהו הסדר שבו ראוי לעמול על קניני התורה, האם יש לקנותם כפי הסדר ששנאם התנא במשנה בדווקא [שהרי בוודאי לא במקרה נכתבו בזה הסדר] או שמא כפי סדר שונה. וכן יש לבאר האם יש סדר אחד קבוע לכל החפץ לקנות את מ"ח הקנינים, או שמא כל אדם צריך לקנותם כפי הסדר הראוי לו כפי כוחו וכפי טבע נפשו.

המשך קריאה: לזכות לכתרה של תורה (יב)

א. פרשת פרה אדומה פותחת בתיבות "זאת חוקת התורה", מפני שמצות זו היא חוק שאין בה טעם, ויש לעיין האם זה מקרה שהמצוה שתוכנה הוא טהרה מטומאת המת היא חוק, או שאין זה במקרה.
השפת אמת מביא בשם זקנו החי' הרי"ם שאמר: "פרה מטהר מטומאת המת, והוא הסתלקות חיות הפנימיות, והעצה להיות בטל כעפר ואפר אל חיות השי"ת, ועי"ז מתחדש החיות. ולכך פרשת החודש אחר כך" עכ"ל. כלומר, יש מושג של "הסתלקות החיות הפנימית", וטומאת מת מסמלת את המושג הזה, ובמה שאפר פרה מטהר מטומאת מת יש רמז שהעצה כנגד הסתלקות החיות הפנימית הוא להיות בטל כעפר ואפר אל חיות השי"ת, ועי"ז מתחדש החיות הפנימית. ויש כאן ג' נקודות שצריכים ביאור, א. מהי "הסתלקות החיות הפנימית". ב. מדוע טומאת מת מסמלת את הדבר הנ"ל. ג. מהו ביטול אל חיות השי"ת ואיך זה מהווה עצה כנגד הסתלקות החיות הפנימית.

המשך קריאה: פרשת פרה (יא)