Get Adobe Flash player

המדור מכיל מאמרים על פרשת השבוע ועל הנושאים הרלוונטיים לתקופה, כגון חגים, מועדים ואירועים חשובים של עם ישראל.

'לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו', וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים'.
הכהן הגדול מדווינסק משך ידו בעט חכמה [שמות יב, כא], והאריך רבות בביאור מהות גאולת מצרים. ותורף דבריו, ששני כוחות מרכזיים פועלים באדם, השכל והרגש, כאשר נטייתו הטבעית של האדם היא לילך אחר רגשותיו.

המשך קריאה: גאולת מצרים וידיעת ה' (כא)

ברמב"ם בפ"ו מהלכות תשובה ה"ג כתב וז"ל: ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שיתן הדין לפני דיין האמת שיהיה הפרעון מזה החוטא, על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים שעשה וכו', לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה, לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר הבה נתחכמה לו וכו', נתן הדין למנוע ממנו התשובה עד שנפרעין ממנו, לפיכך חזק הקב"ה את לבו, ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר לו שלח ועשה תשובה, וכבר אמר לו הקב"ה שאין אתה משלח שנאמר ואתה ועבדיך ידעתי וכו', ואולם בעבור זאת וכו', כדי להודיע לבאי עולם שבזמן שמונע הקב"ה התשובה לחוטא, אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה מרצונו וכו', עכ"ל.

המשך קריאה: שלילת הבחירה לחוטא מדעתו כהקדמה לנבואת משה (כא)

במדרש רבה בתחילת פרשת מקץ: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים". "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו - זה יוסף, ולא פנה אל רהבים - על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים".

המשך קריאה: בטחון והשתדלות (כ)

על נס פך השמן שלזכרו נקבעו ימי החנוכה ומצוות הדלקת נרות חנוכה, דנו הרבה האחרונים בכמה קושיות ותמיהות עצומות על אופן טומאת השמנים על ידי היוונים, ועל הצורך והתועלת בנס פך השמן הטהור, והרבו לדון ולפלפל כדי לתרץ וליישב תמיהות אלו.

המשך קריאה: וטמאו כל השמנים (כ)

ויָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: וכתב רש"י "לשון בישול כתרגומו. וצריך ביאור למה נקט הפסוק בלשון של "ויזד נזיד" ולא כתב "ויבשל תבשיל". ובאמת לשון של "נזיד" מצינו רק בפעם זו בתורה, וגם בנביאים נמצא רק במעט מקומות (מלכים ב', ד', חגי פ"ב). וא"כ ודאי צ"ב למה נאמר כאן לשון זה.

המשך קריאה: ביאור לשון זד ולשון נזיד (יט)