שמות פרק כו: (לא) וְעָשִׂיתָ פָרכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חשֵׁב יַעֲשֶׂה אתָהּ כְּרֻבִים: (לב) וְנָתַתָּה אתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף: (לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרכֶת לָכֶם בֵּין הַקּדֶשׁ וּבֵין קדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: (לד) וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
ומפסוקים אלו עולה בסדר הקמת קודש הקדשים. 1) יתן הפרוכת, תחת הקרסים. 2) יכניס את הארון אל קודש הקדשים. 3) יתן את הכפורת על הארון בקודש הקדשים.

"ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה" [ריש פקודי]
וכתב רש"י [והוא מגמ' ברכות נ"ה] "משה צוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן, אמר לו בצלאל מנהג העולם לעשות תחילה בית ואח"כ משים כלים בתוכו, אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה, אמר משה בצל א-ל היית, כי בוודאי כך ציוה לי הקב"ה, וכן עשה, המשכן תחילה ואח"כ עשה כלים".

א] איתא בחגיגה ה. "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם, כל שאינו בוהיה לאכל אינו מהם".

"ואם אין לו ונמכר בגניבתו" (שמות כב, ב). ובגמ' סוטה כג: "האיש נמכר בגניבתו ואין האישה נמכרת בגניבתה, מ"ט אמר קרא ונמכר בגניבתו ולא בגניבתה".

הן חוקותיה של השבת במרה ניתנו אך מנוחת שבת קדמה וכדאיתא במדרש רבה על הפסוק ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם , שמשה רבינו ע"ה תיקן לישראל מנוחת שבת שביקש יום אחד בשבוע מפרעה שיהא מנוחה לעבדים ובחר ביום השבת והסכים פרעה על ידו.