המשך חכמה וכן הח"ח בהקדמה לליקוטי הלכות מק' מהו זאת חוקת וכי זה חי' שנאמר בו חוקה ובשלמא למ"ד טעם כעיקר לאו דאוריתא ממילא ליכא טעם לאסור הכלים דהרי האוכל שישתמשו בזה יהיה שרי כי טעם לאו כעיקר וממילא זה חוקה אך אם טעם כעיקר דאוריתא מ"ש בזה חוקה הרי זהו עצמו של איסור שנמצא בכלי, עד כדי שר' צבי פסח בשו"ת הר צבי יו"ד מבאר את קו' הרמב"ן שמק' למה נצטוו בהגעלת כלים דוקא במלחמת מדין ולא קדם במלחמת סיחון ועוג וכן הק' בדעת זקנים דהרי לא נאמר חי' בגיעולי כלים דהרי איסור נבילה נאמר קדם.

מבואר שכל מסעי בני ישראל היו "על פי ה'", וכן מבואר בפרשת בהעלותך "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו".

רבותינו דקדקו בפרשתינו שהתורה מחייבת כרת על ביאת מקדש בטומאה, שנא' "משכן" ונאמר "מקדש". ודרשו, אילו נא' מקדש ולא נא' משכן הייתי אומר על המקדש יהא חייב שהרי קדושתו קדושת עולם, ועל המשכן לא יהא חייב. (שבועות טז: ע"ש)

"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני: לא תעשה לך פסל וכל תמונה וגו': לא תשתחוה להם ולא תעבדם וגו' פוקד עון אבות וגו' ועל רבעים לשנאי: ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי".

בגמ' שבת פו:
"ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל".