כבר נודע שנחלקו בדבר פוסקי זמננו. עיין בדרך אמונה שביעית פ"ה ס"ק מט' שהביא שהחזו"א אסר בזה. אמנם הגרש"ז במנחת שלמה סי' מב' העלה להתיר. ויסוד דבריו שם שכיוון שתשמיש הדלקה הוא תשמיש הראוי בשל שביעית, לא אכפת לן מה שהוא תשמיש של מצוה ואסור להשתמש לאורו, דתשמיש המותר לא אכפת לן הצורך שיש לאדם בתשמיש, כיוון שהוא צריך לתשמיש זה של הדלקה הרי ניתנה שביעית לצרכו.

כל מין מפירות שביעית חייב בביעור כאשר אותו מין כבר אינו מצוי יותר בשדה. הכלל הוא: 'כָּלָה לחיה בשדה - כַּלֶה לבהמתך מן הבית'.

עם הגיע ר"ה הבעל"ט חולפת לה שנת השמיטה. ונברר בעזהי"ת מאימתי הירקות שמוגדרים כיבול שמינית אין נוהג בהם קדושת שביעית ואין בהם איסור ספיחין.

במשנה בשביעית (פ"י מ"ג) "פרוזבול אינו משמט, זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה וכו' עמד והתקין פרוזבול".

תקנת אוצר בי"ד מובאת בתוספתא (שביעית ריש פ"ח), והעתיקוה להלכה ראשונים נוספים (הר"ש שביעית פ"ח מ"ט, הרמב"ן ויקרא כ"ה ז', רבינו דוד פסחים נב:, שו"ת הרשב"ש סי' רנ"ח, הראב"ד שביעית פ"ז ה"ג).