Get Adobe Flash player

פרוייקט עמוד האש

שלום וברוכים הבאים לפרוייקט עמוד האש.

ללא ספק שהאינטרנט מוצף בחומרי קירוב והסברה רבים ומגוונים. יש הרבה סיפורים, מעשיות, אפילו כמות נכבדת של ווערטים לא פסחה על גולשי הרשת. אך מקום שמאחד בתוכו דברי תורה שראויים להכתב בספר, חידושים מקוריים ומיוחדים, ולא העתקות מספרי קודש, הינם דבר נדיר כשם שהם נדרשים.

אנחנו הצבנו לעצמנו מטרה להשתדל להביא כמה שיותר מהחידושים האלו, שנכתבו במחברות של תלמידי חכמים ורבנים, ולא זכו עדיין לצאת לאור, חידושים בהלכה ובהגדה, בתורה ובמוסר, כולם באו לכאן.

כאן המקום להודות לצוות הנפלא של הגליון "נשיח בחוקיך" שבאדיבותם הרשו לנו להשתמש בחומרים של הגליון. לאלו שעדיין לא מכירים את הגליון נספר, שמדובר בגליון שיוצא לאור בביתר עילית, ומכיל חידושים של ת"ח ורבני העיר. הגליון יוצא אחת לחודש בד"כ לפני "שבת מברכין".

 

אנחנו נשמח לקבל את תגובתכם על החומרים המוצגים באתר, וכן לצרף לרשימת תפוצה את המעוניינים לקבל את הגליון החשוב.

 

בברכת התורה,

צוות פרוייקט עמוד האש

ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה, חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע האיך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים וכו' ואוכלים ושותים ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להם נסים (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג)

רבים ראו כן תמהו על הלכה פסוקה זו, המתווה דרך להנהגת האדם בימי הדין והמשפט, מתוך עונג וכבוד ומתוך שמחה (עי' שו"ע תקפ"א ס"ד), שהרי גמרא ערוכה היא: "אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? - אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה" (ר"ה לב:). וכן פסק הרמב"ם " אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה (פ"ג מגילה ה"ו). "אוכלים ושותים ושמחים" או "תשובה ויראה ופחד".
נלכה נא בדרך אותה סלל לנו מרנא הגרי"ז זצלל"ה, ועל פרשת הדרכים נעיין בקושיא נוספת.
מדברי הגמ' נראה כי מלאכי השרת סברו כי אכן ראוי הדבר שיאמרו ישראל שירה בימי הדין והמשפט, וכי לא בהם יסד הפייט "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין", מדוע סברו כי בחיל וברעדה בשבת המלך לפקוד על צבא מרום בדין, יאמרו ישראל שירה, אתמהה. (עי' בני יששכר מאמרי חו' תשרי ג' דרוש ב) ברור הדבר כי התשובה טמונה בדברי הירושלמי, אם אכן "יודעים שהקב"ה עושה להם ניסים", הרי שניסים אלו מחייבים שירה. אך אם כן, מהי תשובת הקב"ה.
את אשר כלל רבנו משה בהלכותיו, הרחיב בפירושו : "שלא היו קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכפורים לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו ותשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה" (פהמ"ש ר"ה פ"ד מ"ו) כל הרואה יתמה, כמה האריך הרמב"ם בלשונות נפלאים, ולא זכר את הטעם המפורש בגמ' - ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו.
המופלאה ממטבעות לשונו של הרמב"ם, נר מאיר היא בידיו אמונה של רבנו הגרי"ז: "מברח ומנוס אליו". בריחה יש כאן, ומנוסת מוות מאותו פחד ומורא ויראה ממנו, "אנה מפניך אברח"? – אליו! בתשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה. "ממך – אליך אברח" (פיוט כתר מלוכה לר"ש אלקבץ). הכיצד? מהיכן נובע הפחד הנורא המבריח ומניס אותנו, מהאמונה הפשוטה כי ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו. ידיעה נוראה זו, ככל שנעמיק ונרגיש יותר את עוצמתה, נוכל לזכות יותר ויותר להרגיש עד כמה נתונים אנו לחלוטין בידיו של המלך היושב על כסא דין. ככל שתתעצם הרגשה זו בקרבנו נוכל להיות בטוחים לגמרי כי גורלנו נתון אך ורק בידי אבינו מלכנו ויכולים אנו להיות בטוחים ושמחים, כי בתחנונים וכפרה וסליחה – יעשה לנו נס.
לכשתמצי לומר, גדול הלל זה, הכלול לתפארת ביראה ומורא, מברח ומנוס, שמחה ובטחון בה' ניסי, שאין לו מוצא במילות ההלל, אלא רק בתקיעה פשוטה העולה מן השופר, ובמה בשופר (עי' שפ"א ר"ה תרמ"ז)
נפלאה מאד לשון ספר המנהגים: "אבינו מלכנו יאמר בר"ה וביום הכיפורים במקום הלל".
נשא לבבנו אל כפים בתפילה שנזכה כולנו להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחים טובים.