Get Adobe Flash player

פרוייקט עמוד האש

שלום וברוכים הבאים לפרוייקט עמוד האש.

ללא ספק שהאינטרנט מוצף בחומרי קירוב והסברה רבים ומגוונים. יש הרבה סיפורים, מעשיות, אפילו כמות נכבדת של ווערטים לא פסחה על גולשי הרשת. אך מקום שמאחד בתוכו דברי תורה שראויים להכתב בספר, חידושים מקוריים ומיוחדים, ולא העתקות מספרי קודש, הינם דבר נדיר כשם שהם נדרשים.

אנחנו הצבנו לעצמנו מטרה להשתדל להביא כמה שיותר מהחידושים האלו, שנכתבו במחברות של תלמידי חכמים ורבנים, ולא זכו עדיין לצאת לאור, חידושים בהלכה ובהגדה, בתורה ובמוסר, כולם באו לכאן.

כאן המקום להודות לצוות הנפלא של הגליון "נשיח בחוקיך" שבאדיבותם הרשו לנו להשתמש בחומרים של הגליון. לאלו שעדיין לא מכירים את הגליון נספר, שמדובר בגליון שיוצא לאור בביתר עילית, ומכיל חידושים של ת"ח ורבני העיר. הגליון יוצא אחת לחודש בד"כ לפני "שבת מברכין".

 

אנחנו נשמח לקבל את תגובתכם על החומרים המוצגים באתר, וכן לצרף לרשימת תפוצה את המעוניינים לקבל את הגליון החשוב.

 

בברכת התורה,

צוות פרוייקט עמוד האש

"וידבר משה אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
מי ידע לשער כמה ארך רוח הוא שנצרך, על מפתן הגאולה. מי ישפוט בעין בוחנת מעמקי לב, רוח הנאנחים והנאנקים תחת עבודת פרך ועינויי נפש, אשר לא נותרה בהם רוח לקוות ולהאמין בבוא בשורת הגאולה. אמנם תמיהה יש כאן, אך אתמול עמדו עבדי פרעה אלו, אשר בכורותיהם נשחטים ודמם מענג את רוחצי מרחצאות המלך, ולמרות רוחם הנשברת הפיח בהם צרוף המילים: "פקוד יפקוד ה'" הנמסר מאב לבן, רוח חיים – ויאמן העם! ואילו עתה, כאשר לא רק סיסמא נושנת נלחשת באזניהם, אלא ארבע לשונות של הבטחה וגאולה, המתווים לפניהם מסלול מופלא מתהומות העבדות אל פסגת האושר בקרבת אלוקים, לא שמעו אל משה.
כה עמוקה התמיהה, עד שחז"ל (עי' ילקו"ש ותרגום יב"ע) ראו בקוצר רוח זה, שורש פורה של עבודה זרה. היה כאן רגע של איבוד מעלת אבותיהם (עי' רש"י), כאשר לא האמינו בה' ולא נחשב להם צדקה, נזרע זרע הפורענות לחטא דור המדבר ובכיה לדורות (עי' ספורנו). ובכל זאת מבקש הלב להבין נפתולי נפש, כיצד הפך הלב המאמין דאתמול לקצר הרוח דהיום.
ודבר הכהן אל העם בספרו "משך חכמה" על אתר, והאיר עינינו. "וידבר משה (כן אל בני ישראל) ולא שמעו אל משה, פירוש, ענין הבאה לארץ ישראל. מקוצר רוח ומעבודה קשה, כי דרך קשי יום אשר יחפוצו לשמוע רק כדי לצאת מצרתם, ולא לשמוע בהבטחות עתידות ובהצלחות נפלאות וכו'".
כאשר שמע אברהם אבינו את בשורת "כה יהיה זרעך", הבין היטב כי בשורה זו – הוראה היא: "צא מאיצטגנינות שלך". הבטחה של נס ופלא, הזמנה מילתא היא להכין לב ונפש לחיים של "מעל הטבע". "ביאור ענין אמונה להיות כולו נמשך אחר הנהגת הבורא ית'. כי זה שמשבחין האבות והאמין בה' כו'. היתכן שלא הי' לו להאמין באלקים אמת. רק פי' אמונה להיות נמשך אחר הנהגות הבורא [כמו אומן את הדסה לשון הנהגה]". (שפ"א בשלח)
אם בשורת הגאולה נשמעת באזנים של גאולה פרטית מעבודה קשה, אם אין הלב מתעורר להעמיד עצמו על מסלול ההמראה אל הייעוד הנשגב "והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם", הרי זה כצליל מר של עבודה קשה - "פולחנא נוכראה די ביניהון", המעכיר את מעלת "ויחשבה לו צדקה".
"עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא שנאמר (תהלים צח) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה בזכות אברהם שהאמין בהקב"ה שנאמר והאמין בה', היא האמונה שישראל נוחלין בה" (שמו"ר בשלח).
עומדים אנו היום על מפתן גאולת עולמים. מחוץ תשכל חרב ישמעאל, ומחדרים אימה, פרש רשת לרגלי השיבני אחור. אימות המוות של עקבתא דמשיחא מביאות אותנו להתחזק יום יום בזכרון ההבטחות הנפלאות החתומים בכתובתנו (עי' איכה רבה פר' ג'). הבה נתרומם למעלת אבותינו, "להיות נמשכים אחר הנהגת הבורא". נקבל עלינו התעלות שמעל הטבע, להתמסר לתורה ועמלה, לקדושה ולטהרת המידות, ונזכה לומר שירה ביום ההוא אליו נייחל, עת ישמיענו ברחמיו לעיני כל חי - "אני ה' אלוקיכם".