Get Adobe Flash player

פרוייקט עמוד האש

שלום וברוכים הבאים לפרוייקט עמוד האש.

ללא ספק שהאינטרנט מוצף בחומרי קירוב והסברה רבים ומגוונים. יש הרבה סיפורים, מעשיות, אפילו כמות נכבדת של ווערטים לא פסחה על גולשי הרשת. אך מקום שמאחד בתוכו דברי תורה שראויים להכתב בספר, חידושים מקוריים ומיוחדים, ולא העתקות מספרי קודש, הינם דבר נדיר כשם שהם נדרשים.

אנחנו הצבנו לעצמנו מטרה להשתדל להביא כמה שיותר מהחידושים האלו, שנכתבו במחברות של תלמידי חכמים ורבנים, ולא זכו עדיין לצאת לאור, חידושים בהלכה ובהגדה, בתורה ובמוסר, כולם באו לכאן.

כאן המקום להודות לצוות הנפלא של הגליון "נשיח בחוקיך" שבאדיבותם הרשו לנו להשתמש בחומרים של הגליון. לאלו שעדיין לא מכירים את הגליון נספר, שמדובר בגליון שיוצא לאור בביתר עילית, ומכיל חידושים של ת"ח ורבני העיר. הגליון יוצא אחת לחודש בד"כ לפני "שבת מברכין".

 

אנחנו נשמח לקבל את תגובתכם על החומרים המוצגים באתר, וכן לצרף לרשימת תפוצה את המעוניינים לקבל את הגליון החשוב.

 

בברכת התורה,

צוות פרוייקט עמוד האש

ריש ירחא דאדר מעוטר בשתי עטרות, "באחד באדר משמיעים על השקלים" (שקלים פ"א) "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (תענית כט). ושבת שמברכין בה את החודש גנוז בה סודו של צירוף זה.
"כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה בשמחה (שבת קל). מתורתו של אדוננו הגר"א זללה"ה (אסתר ח,טז) למדנו כי "ששון" עניינו מילוי החפץ והרצון, 'כמוצא שלל רב'. כל מצוה שקיבלו עליהם ישראל מתוך חשק ורצון שוקק - עדיין עושים אותה בשמחה. "ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה" (מנחות מג). דוד מלכא שכולו חשק עצום בלתי מוגבל "לעשות רצונך אלוקי חפצתי", אין דעתו מתיישבת אלא במילה שיש בה מילוי רצון כביר זה בלי הפסק.
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", שיאה של התרוממות השמחה שחתמה חותמה על החודש כולו – ויקר. "אלו תפילין שבראש" (מגילה טז). "רב ירמיה הוי יתיב קמיה דרבי זירא, חזי דהוה בדח טובא, אמר ליה לא סביר מר "בכל עצב יהא מותר" (משלי יד, כג), אמר ליה תפילין קא מנחנא" (ברכות ל). בחשכת הגלות המרה, בתוככי מערכות הקרב של מלחמת היצר וחיילותיו, ברעב בצמא ובחוסר כל גשמי ורוחני, רק סיבה אחת יכולה להצדיק שמחה – 'תפלין קא מנחנא'! הידיעה התמידית שכל אותו מסלול ייסורים ארוך הינו עטרת תפארת של מילוי הרצון האלוקי, ולהט הלב בריגשת חשק להודיע כי 'שם ה' נקרא עליך', ממלאת את הלבבות בשמחה עצומה – "בדח טובא".
צליל מנעימת השמחה הזאת, עולה מדברי חז"ל בתענית, "משנכנס אדר מרבים בשמחה הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו', ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה". הלב מרגיש כי הקשר התמוה לכאורה בין המאמרים הד הוא למה שאמרו במגילה, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, אלו תפלין שבראש". משפורצת שמחתו של חודש אדר, "להודיע שכל קוויך לא יבושו", שמחת מילוי הרצון של "קוויך" שהמיית רצונם לראות פני מלך, ושמחת מילוי הרצון האלוקי ב"ישראל אשר בך אתפאר", מסלקת ומפילה מורא ופחד על כל עמי הארץ שאינם אגודים באחדות מופלאה עליונה זו.
הן הראנו מרנא השפת אמת (פר' שמות שקלים תרל"א) כי באדר משמיעין על השקלים, מאותו הטעם שבאלול משמיעים קול שופר. כי ניסן הוא ג"כ ר"ה, ואדר הוא חודש התשובה שלפניו – תשובה מאהבה. קול השופר של תשובה מאהבה מתנגן הוא בהתעוררות נדיבות לב ורצון ישראל לאביהם שבשמים. נוסיף קורט של תבלין לדבריו בטעם המצוה במחצית שקל דיקא. כי "לתאוה יבקש נפרד", ואילו בהתעוררות רצון ונדיבות לב לעשות רצונו בלבב שלם, ייעשו כולם אגודה אחת שכל יחיד אינו אלא מחצית ממנה.
אמור מעתה, באחד באדר משמיעין על השקלים, ובכוחה של מצוה זו מתעוררת להבת רצון ותשוקה נפלאה לראות בטוב ה'. ממעמקיה של נדיבות הלב מתעוררת השמחה של מילוי אותו רצון אדיר, כי שם ה' נקרא עליך ולא יכלמו לנצח כל החוסים בו.
זו הסיבה שביטויה של שמחה גדולה ומפוארה זו, במשלוח מנות לרעים אהובים וביתר שאת במתנות לאביוני עם, כדברי הרמב"ם הידועים (פ"ב מגילה הי"ז), "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים". בפרץ של נדיבות אל המחצית השניה של אותו שקל הקודש, מטבע של אש שלהבת ק-ה. נכין ליבותינו באהבת חברים, בפתיחת הלב לעניי עירנו ובהתלכדות אמיתית של רצון וחשק לעבדו בלבב שלם, ובמהרה נראה בשובו אל נוהו עת ישיש עלינו אלוקינו כמשוש חתן על כלה.