Get Adobe Flash player

פרוייקט עמוד האש

שלום וברוכים הבאים לפרוייקט עמוד האש.

ללא ספק שהאינטרנט מוצף בחומרי קירוב והסברה רבים ומגוונים. יש הרבה סיפורים, מעשיות, אפילו כמות נכבדת של ווערטים לא פסחה על גולשי הרשת. אך מקום שמאחד בתוכו דברי תורה שראויים להכתב בספר, חידושים מקוריים ומיוחדים, ולא העתקות מספרי קודש, הינם דבר נדיר כשם שהם נדרשים.

אנחנו הצבנו לעצמנו מטרה להשתדל להביא כמה שיותר מהחידושים האלו, שנכתבו במחברות של תלמידי חכמים ורבנים, ולא זכו עדיין לצאת לאור, חידושים בהלכה ובהגדה, בתורה ובמוסר, כולם באו לכאן.

כאן המקום להודות לצוות הנפלא של הגליון "נשיח בחוקיך" שבאדיבותם הרשו לנו להשתמש בחומרים של הגליון. לאלו שעדיין לא מכירים את הגליון נספר, שמדובר בגליון שיוצא לאור בביתר עילית, ומכיל חידושים של ת"ח ורבני העיר. הגליון יוצא אחת לחודש בד"כ לפני "שבת מברכין".

 

אנחנו נשמח לקבל את תגובתכם על החומרים המוצגים באתר, וכן לצרף לרשימת תפוצה את המעוניינים לקבל את הגליון החשוב.

 

בברכת התורה,

צוות פרוייקט עמוד האש

הרמב"ם בהל' מזוזה (פ"ו ה"ט) כותב שחנויות שבשווקים פטורים מן המזוזה, וכן סתם השו"ע (יו"ד רפ"ו). וטעם הפטור כותב הרמב"ם לפי שאינן קבועין לדירה (והיינו כמו שכתב בתחילת הפרק שם שאחד מתנאי הבית החייב במזוזה הוא שיהיה עשוי לדירת קבע), ומבאר הט"ז שכיון שנמצאים בחנות רק במשך היום ולא בלילה, לכן זה נחשב 'דירת עראי' (ובספר 'דעת קדושים' צידד שגם אם נמצאים בה מעט מן הלילה, נחשב עדיין לדירת קבע).

הב"ח כותב טעם אחר לפטור ממזוזה, דכיון שהחנות עשויה רק לצאת ולבוא ולמכור שם סחורה, אין זה נחשב 'דיורין' שמחייבים במזוזה. ישנה נפק"מ בין הטעמים בחנות שפתוחה בכל שעות היממה, שלפי טעמו של הט"ז יש לחייב במזוזה, כיון שנמצאים שם כל שעות היממה, ולפי הב"ח כיון שאין זה מוגדר 'דיורין' לא שייך לחייב במזוזה.
בספר 'יד הקטנה' כתב להקשות על דברי הט"ז, דכיון שהחנווני משאיר סחורה בחנות גם במשך הלילה, א"כ יש לנו לחייב את החנות במזוזה מדין 'בית האוצר' (ולפי הרמב"ם לא קשה, כיון שהוא פוסק שסתם בית האוצר פטור מן המזוזה, והקושיא היא רק לפי מה שסתם השו"ע שבית האוצר חייב במזוזה), עוד שואל ה'יד הקטנה' במה זה שונה מ'בית המדרש' שהביא השו"ע דעת י"א שחייב במזוזה, ומטעם שכיון שנמצאים שם כל היום הרי זה דומה לדירה (ש"ך רפ"ו סקי"ט), ומדוע כאן סתם השו"ע שחנויות פטורים מן המזוזה. ומכח זה כותב ה'יד הקטנה' ש'חנויות שבשווקים' אלו חנויות שפותחים אותם רק בימות היריד, ובשאר ימות השנה מפרקים אותם, או עכ"פ עומדים ריקים בלא סחורה, ושימוש עראי כזה פטור ממזוזה (בדומה לסוכת החג שפטורה מן המזוזה), אך סתם חנות חייבת במזוזה (וכך נוקט הקיצור שו"ע).
הט"ז מתייחס לשאלה מ'בית האוצר', וכותב - 'ולא דמי לבית התבן או אוצר דשם תשמיש השייך לו אין חילוק בין יום ללילה'. ואפשר לבאר בכוונתו שהקביעות לעניין חיוב מזוזה נמדד תמיד לפי השימוש העיקרי של אותו מקום, ולכן 'בית האוצר' שעיקרו לאחסן שם סחורה, כיון שהאיחסון הוא ביום ובלילה, זה נחשב ל'קבע', משא"כ חנות שעיקרה הוא לממכר (ואיחסון הסחורה טפל ומשמש למכירה), כיון שהמכירה בחנות היא רק ביום, הרי זה נחשב ל'עראי'. עוד אפשר לבאר בכוונת הט"ז שסיבת החיוב ב'בית האוצר' היא כמש"כ הש"ך (רפ"ו סק"ב) מחמת שנכנסים ויוצאים בו (לצרכי דירה), ובסתם בית האוצר נכנסים בין ביום ובין בלילה ולכן נחשב לדירת קבע, משא"כ חנות שלעולם נמצאים בה רק במשך היום, ולא נכנסים לקחת סחורה בלילה, אין לחייבה מדין בית האוצר. וישנה נפק"מ בין הביאורים לגבי מחסן של חנות שנמצא בחדר בפ"ע, שלפי הביאור הראשון כיון שחדר זה עיקרו לאיחסון, וכיון שאיחסון הסחורה הוא גם בלילה, הרי זה נחשב ל'קבע' וחייב במזוזה, משא"כ לפי הביאור השני שחיוב בית האוצר הוא דוקא כאשר נכנסים בו ביום ובלילה, א"כ יש לפטור במחסן של החנות, כיון שלעולם נכנסים בו רק בשעות היום.
ויש להעיר בנוגע למי שנכנס לדור בדירה חדשה, שכתבו הפוסקים שלא לקבוע את המזוזה קודם שנכנס לגור, כיון שאז עדיין אינו מחויב במזוזה ואינו יכול לברך עליה, ויש שכתבו שעכ"פ משעה שמכניס רהיטים וחפצים לדירה יכול לקבוע ולברך, כיון שבשעה זו הבית משמש כ'בית האוצר'. והנה לפי הביאור הא' בט"ז עולה שבית שעיקרו מיועד למגורים אי אפשר לחייבו במזוזה מדין 'בית האוצר'. וכן יש להוכיח מדברי רעק"א בשו"ת (קמא תשובה ט') במי שיצא מביתו למשך כמה שעות לסחורה, שכשיחזור לביתו יצטרך לברך מחדש על המזוזה, כיון שבשעה שלא היה בביתו היה פטור ממזוזה (ולבסוף הביא מש"כ ה'ברכי יוסף' שלא מצינו ברכה אלא רק על קביעת המזוזה, ולא על מי שנכנס לדור בבית שיש בו מזוזה), ויש לשאול שהנה אף כשיצא לסחורה, מ"מ לא הוציא את כל חפציו מן הבית, וא"כ עכ"פ הבית חייב במזוזה מדין 'בית האוצר', ומוכח כהסברא הנ"ל דכיון שבית עיקרו למגורים לא שייך לחייב מדין בית האוצר (אמנם יש לדחות שרעק"א למד שגם 'בית האוצר' חיובו הוא רק בשעה שנכנס בו, אך עצם האיכסון אינו מחייב במזוזה, ואכמ"ל).
יש שרצו לחדש סברא שחיוב של 'בית האוצר' הוא דוקא באופן שהוא משמש לדיורי האדם, כיון שבעצם חיוב המזוזה הוא ב'ביתך' דהיינו מקום שהאדם דר בו (ראה יומא יא.), אלא שבדין 'בית האוצר' נתחדש שגם מקום שמשמש לדירת האדם חייב במזוזה, ולפי זה דוקא אוצר של בית חייב במזוזה, ולא אוצר של חנות, אמנם לכאורה נראה שטעם זה מתאים רק לפי מש"כ הב"ח שחנות אינה מוגדרת כלל כדיורים, אך לפי מה שנקט הט"ז שגם חנות מוגדרת לדיורים, אלא שזוהי דירת עראי לא שייכת הסברא הנ"ל.
וע"ע בשו"ת רב פעלים יו"ד ח"ב ל"ו שהאריך בעיקרי הנידון הנ"ל.
כ"ז להלכה ולא למעשה, ולעורר לב המעיינים בלבד.