עם הגיע ר"ה הבעל"ט חולפת לה שנת השמיטה. ונברר בעזהי"ת מאימתי הירקות שמוגדרים כיבול שמינית אין נוהג בהם קדושת שביעית ואין בהם איסור ספיחין.

א. נחלקו הרמב"ם והר"ש מהו השלב הקובע לאיזה שנה הירק משתייך, דעת הרמב"ם (שמטו"י פ"ד הי"ב הי"ג) שהשלב הקובע הוא לקיטת הירק, ולכן ירק שנלקט בשנה השביעית, אפילו אם עיקר גידולו היה בשנה השישית, הירק מוגדר כשייך לשנה השביעית, וממילא הוא קדוש בקדושת שביעית. לעומת זאת שיטת הר"ש (שביעית פ"ה מ"ג) שהשלב הקובע הוא גמר גידול הירק, ולכן ירק שנגמר גידולו בשנה השביעית אפילו אם נלקט בשנה השמינית נחשב כשייך לשנה השביעית, וממילא קדוש בקדושת שביעית.
ב. מחלוקת נוספת שיש בין הרמב"ם והר"ש באיזה שלב של הירק בשנה השביעית חל איסור ספיחין. דעת הרמב"ם (שמטו"י פ"ד ה"ט י) שהשלב הקובע גם לגבי ספיחין הוא לקיטת הירק, ולכן ירק שנלקט בשנה השביעית חל עליו איסור ספיחין (באופנים שאמור לחול עליהם איסור ספיחין, ואילו שיטת הר"ש (שביעית פ"ט מ"א) שהשלב הקובע הוא תחילת הגידול (מביאים מהחזו"א שתחילת גידול הוא השלב שהירק מבצבץ מעל האדמה), ולכן רק ירק שהתחיל לגדול בשנה השביעית ושייך לשנה השביעית יש בו איסור ספיחין.
ג. יוצא מהנ"ל שירקות שהתחילו לגדול בשנה השביעית (כגון יבול נוכרי או שגדל מאליו), ונגמר גידולם בתחילת השנה השמינית, ולקיטתם הייתה ג"כ בשנה השמינית, מעיקר הדין אמור להיות שירקות אלו דינם כירקות של שאר השנים, ואין בהם לא איסור ספיחין ולא קדושת שביעית, בין לדעת הרמב"ם שאזלינן בתר לקיטה, ובין לדעת הר"ש שאזלינן בתר גמר הפרי (אמנם לגבי ספיחין - לדעת הר"ש אזלינן בתר תחילת גידולו, וכאן תחילת גידולו היתה בשביעית, אבל כיוון שירק זה שייך לשנה השמינית לא שייך בו איסור ספיחין).
אמנם חששו חז"ל לעוברי עבירה שילקטו בשביעית כדי שיהיה להם לתחילת שמינית (ר"ש שביעית פ"ו מ"ד, עיין חזו"א ס"ט סקי"ג), לכן קבעו חז"ל שכל ירק שתחילת גידולו היה בשביעית ונגמר בשמינית ונלקט בתחילת השמינית, יחול עליו קדושת שביעית, וינהג בו איסור ספיחין (ביבול נוכרי יחול רק קדושת שביעית ולא איסור ספיחין), עד שיעשה כיוצא בו, או עד חנוכה, המוקדם מבינם. ואז פוקע גם קדושת שביעית וגם האיסור ספיחין שחלו בשנה השמינית.
למשל עגבניות שמזמן זריעתם ועד הזמן שהם מוכנים ללקיטה עובר בערך חודש. הדין הוא שעגבניות שנלקטו באמצע חודש תשרי של השמינית, וגמר הפרי שלהם היה ג"כ בשמינית, אע"פ שמעיקר הדין אין בהם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין, מדרבנן נוהג בהם איסור ספיחין, וביבול נוכרי יש קדושת שביעית, ורק עגבניות שנלקטו בתחילת חודש חשון, שאז כבר יש בכדי שיעשו, העגבניות מותרות ללא חשש שביעית, וגם אותם עגבניות שנלקטו באמצע תשרי פוקע מהם האיסור ספיחין וקדו"ש לאחר זמן זה.
דוגמא נוספת: תפוחי אדמה שמזמן זריעתם עד הזמן שהם מוכנים ללקיטה עובר בערך שלוש וחצי חודשים. הדין הוא שתפו"א שנכנס משביעית לשמינית ונגמר גידולו בשמינית, אם נלקט בחודש חשון נוהג בו מדרבנן איסור ספיחין, וביבול נוכרי נוהג רק ק"ש. ומה שנלקט מחנוכה מותר ללא חשש שביעית, אע"פ שעדיין לא עשה כיוצא בו, וגם אותם תפו"א שנלקטו בשמינית קודם חנוכה, כשמגיע חנוכה פוקע איסורם וקדושתם.
ממילא יוצא לנו שגם אחרי ר"ה עדיין צריך להקפיד על עניין השביעית אפילו בירקות.
ד. דינים העולים: 1) ירקות שנלקטו בשביעית או נגמר גידולם בשביעית עד שיבשו עוקציהם, קדושים לעולם. 2) ירקות שנגמרו בשביעית ונלקטו בשמינית, לדעת הר"ש הרי הם שייכים לשביעית ואסורים לעולם. 3) ירקות שיצאו משביעית לשמינית ונגמרו בשמינית נוהג בהם קדושת שביעית, ואסורים בספיחין, עד שיעשו כיוצא בהם או עד חנוכה, המוקדם מבינם. 4) לאחר חנוכה (בדרך אמונה מובא שהזמן הוא מהיום הראשון של חנוכה), כל הירקות שנלקטו בשנה השמינית הם ללא חשש קדושת שביעית ואיסור ספיחין.